מה מראה אינפרא-אדום (תרמוגרפיה)
מצלמה תרמית מודדת טמפרטורת משטח וממפה חום. בציוד חשמלי החום מגיע לרוב מהתנגדות: חיבור רופף, מוליך בעומס יתר, מגע שמתחיל להיכשל, כל אלה מתחממים תחת זרם. התרמוגרפיה חזקה בדיוק שם שבו התקלה מתבטאת כטמפרטורה. הראיה שלה היא תמונה רדיומטרית, שבה אפשר למדוד את הטמפרטורה ולהשוות רכיב לרכיב דומה לידו.
מה מראה קורונה / UV
מצלמת קורונה מזהה אור על-סגול (UV) שנפלט מפריקה חלקית, קורונה, באוויר סביב ציוד מתח גבוה. קורונה היא תופעה חשמלית: יינון של האוויר בקרבת משטח שבו השדה החשמלי גבוה, לרוב על מבדדים, אבזרים וקצוות חדים. היא לא בהכרח מייצרת חום משמעותי, ולכן מצלמה תרמית עלולה לפספס אותה. מצלמת UV "רואה" את הפריקה כפולסים של אור על-סגול, לרוב בשכבת-על על התמונה הנראית.
למה שתי השיטות משלימות
פיזיקה שונה, תקלות שונות. בורג רופף שמתחמם תחת עומס הוא סיפור של תרמוגרפיה. פריקת שטח על מבדד מזוהם במתח היא סיפור של UV, והיא יכולה להתקיים בלי חתימה תרמית בולטת. הנקודה העיוורת של שיטה אחת היא לרוב החוזקה של השנייה. תוכניות בדיקה רציניות משלבות את שתיהן. אף אחת מהשיטות, לבדה או יחד, אינה מבטיחה שיימצאו כל התקלות.
נקודה חשובה על דירוג חומרה בקורונה
כאן יש הבדל שחשוב להכיר בכנות. בתרמוגרפיה קיימים קריטריונים מקובלים בתעשייה, כמו הפרש הטמפרטורה (delta-T) מול הסביבה או מול רכיב דומה. בקורונה אין סולם חומרה אחד מכויל שמוסכם באופן אחיד בין התקנים. לכן בקורונה הפלט הנכון הוא לאתר ולהציג את ראיית הפריקה, כל נקודה שזוהתה ברגע השיא שלה ועל הרכיב שלה, ולהשאיר את שיקול החומרה ואת החלטת הטיפול לבודק. זו גישה כנה יותר מלהדביק לפריקה "ציון" שאין מאחוריו תקן.
איך HealthyGrid ניגש לשתי השיטות
HealthyGrid מחברת את שתי הזוויות. בצד התרמי: ניתוח תמונות רדיומטריות, מדידת נקודות ואזורים, והשוואת רכיבים. בצד הקורונה: סקירת סרטוני UV ואיתור נקודות הפריקה שזוהו, כל אחת ברגע השיא ועל הרכיב שלה, עם עדיפות טיפול מוצעת לאישור הבודק. בשני המקרים הכלים מסייעים לבודק לאתר ולבחון מידע, אינם מבטיחים זיהוי של כל פריקה או כל תקלה, ואינם מחליפים את ההכרעה המקצועית. ההבחנה בין הראיה לבין ההכרעה נשמרת.
רוצים לראות איך זה עובד? אפשר להתנסות בסקירת קורונה או בניתוח תמונות תרמיות. מידע נוסף באתר healthygrid.org.
